תחומי התמחות

משמורת ילדים / משמורת בצל מהפכת ביטול חזקת הגיל הרך

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, קובע שאם הורים לא הסכימו ביניהם לגבי משמורת ילדיהם, הרי שבית המשפט רשאי לקבוע את העניין בפסק דין כפי שנראה לו לטובת הילד. כמו כן, סעיף זה קובע גם את "חזקת הגיל הרך" (הנתונה תחת ביקורת רבה ובפרט בימינו) שלפיה ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אמם בהעדר סיבות מיוחדות לקבוע הורות אחרת.
סעיף 24 לחוק מוסיף וקובע כי ההורים יכולים להסכים על משמורת ילדיהם, אך הסכם כאמור חייב באישור בית המשפט לאחר שזה נוכח לדעת כי הוא מקיים את טובת הקטינים. אמור מעתה, בסוגיית משמורת, העניין המרכזי שעומד על הפרק הוא טובתם של הילדים. אמנם טובתם של הילדים יכולה להיות נגזרת של אורח חייהם של הוריהם, אך בסופו של יום הקטינים הם אלה העומדים במרכז כל פסק דין או מחלוקת הנוגעים למשמורת.

אכן, ביהמ"ש העליון טרם ביטל את חזקת הגיל הרך, אבל בפועל חזקה זו מבוטלת ונסתרת חדשות לבקרים בבתי המשפט לענייני משפחה בכל הארץ.
משמורת הינה טרמינולוגיה מיושנת – מהפכת המשמורת המשותפת כבר כאן.
יותר ויותר בתי המשפט לענייני משפחה מוותרים על הכותרת של משמורת וקובעים אך ורק את חלוקת זמני השהות.
משמורת משותפת הפכה ברירית מחדל והיום גם חלוקת זמני שהות של פעמים בשבוע כולל לינה וכל סופ"ש שני עומדים תחת הקריטריון של משמורת משותפת.
למעשה למרות התנגדות רבתי של ארגוני נשים, הפכה המשמורת המשותפת לברירת המחדל, נחלת הרוב, ולמעשה ידוע היום כי טובתו של הקטין היא כי שני הוריו יהיו מעורבים בחייו ועד כמה שניתן באופן שוויוני
החלוקה להורה משמורן ושאינו משמורן עדיין קיימת אבל אך ורק במקרים שברור כי משמורת משותפת לא יכולה להתקיים.
כל אב שירצה לקבל את ילדיו ללינות בחלוקת זמני שהות נרחבת עד שיוויונית – יקבל!
אמור מעתה טובת הקטין היא הקובעת וחלוקת זמני שהות הפכו חובה. אין עוד רשאי לראות את ילדיו – כי אם חייב.
אמהות המתנגדות נחרצות לשתף את האב בחיי הילדים 'יטופלו' באמצעות סנקציות. ואבות שלא מגיעים לחלוקת זמני שהות ולא חולקים בנטל, ישלמו עבור ביקורים שפוספסו ובמזונות גבוהים במיוחד.
משרדי זכה בתיק בו ייצגנו את האב אשר קיבל משמורת משותפת על בנו בן ה-6 חודשים בלבד!

עיקרון טובת הילד – נכון תמיד!
כל תביעה למשמורת מעמידה את טובת הילדים כסוגיה המרכזית והחשובה ביותר. הלכה פסוקה היא כי כל יתר השיקולים שיכולים להשפיע על קביעת המשמורת "מתגמדים מתכופפים ומשתחווים לטובת הילד". אמנם לעתים טובת ההורה מתמזגת עם טובת הילד, כמו לדוגמה אם ההורה המשמורן מבקש להעתיק את מקום מגוריו לשם פרנסה שתטיב עם הילדים, אך טובת הילד תמיד נמצאת בחזית. תחת עיקרון טובת הילד בית המשפט מכיר גם בזכותו של הקטין להיות בקשר איכותי ורציף עם ההורה שאיננו מחזיק במשמרתו ואפילו גר בארץ אחרת, באמצעות שיחות וידאו וביקורים קבועים וממומנים ע"י ההורה שבחר להעתיק את מקום מגוריו.
לא אחת, בתי המשפט נעזרים לשם קביעת טובת הילד בחוות דעתם של מומחים אשר פוגשים את הצדדים ועומדים על אחריותם ומסוגלותם ההורית. למשל, בתי המשפט יכולים לבקש קבלת תסקיר סעד כאשר עומד להכרעה עניינו של קטין. אמנם לא מדובר בחוות דעת מומחה (כמשמעות מושג זה בפקודת הראיות) אך בתי המשפט נוטים לייחס לתסקירי סעד "מעמד מיוחד".
בית המשפט נותן משקל גם לעדות ילדים, ועושה זאת באמצעות עו"ס שעובדת ביחידת הסיוע של ביהמ"ש.
כמו כן ניתן כיום להעמיד עו"ד לקטין החל מגיל לידה, אשר יביא את טובתו ורצונו בפני ביהמ"ש.

קביעת משמורת בהסכם – הסכמים עדיף תמיד
גירושין על כל נושאיהם יכולים להיות מוסדרים בהסכם יצירתי בין הצדדים. ההסכם יסדיר את חלוקת זמני השהות עם הקטינים באופן המייטבי עבור המשפחה הספציפית. ההסכם יכיל חלוקת זמנים שבועית וכן חופשים, חגים, נסיעות לחו"ל עם הקטינים ועוד.
אין ספק שכשמדובר בקטינים תמיד עדיף להגיע להסכמות, דבר שיוצר מערכת של סדר בתוך כאוס של הליך גירושין. ההסכם יכול להיות יצירתי ולנוחות הצדדים.
ביהמ"ש יאשר את ההסכם שיקבל תוקף של פסק דין.

קיום חלוקת זמני שהות
בין אם מדובר על משמורת 'רגילה' ובין אם על 'משמורת משותפת', חלוקת זמני שהות בין הצדדים חייבת להישמר על ידי ההורים. הפרת חלוקת זמני שהות פוגעת בראש ובראשונה בקטינים ואין זה משנה אם הגורם לכך הוא ההורה המשמורן שמערים קשיים, או ההורה שאינו משמורן שמתחמק.
אמנם לא כל הפרה חד פעמית היא בהכרח עילה לפנות לערכאות או להגיש תלונה במשטרה, אך ברור כי הפרה רבה, מהותית ו/או שיטתית של חלוקת זמני שהות יכולה בהחלט להביא את הצדדים לכדי 'התנגשות חזיתית'. יודגש בעניין זה לזכור כי קיומה של חלוקת זמני שהות חשוב לכל הצדדים, ובראש ובראשונה לקטינים שהוריהם חיים בנפרד והם זקוקים לקשר גם עם אמם וגם עם אביהם. לא בכדי נקבע כי חלוקת זמני שהות הם זכותם של הקטינים ולא בחירה של ההורים. בית המשפט יכול להתמודד עם הפרת חלוקת זמני שהות על ידי הטלת סנקציות והדבר יכול אפילו להוות עילה להגשת תביעה נזיקית. הפרת חלוקת זמני שהות יכולה להחשב כסרבנות קשר וניכור הורי, ולהוביל לכך שההורה הסרבן/המנכר 'יענש' והדבר יהווה עילה לשינוי המשמורת.