תחומי התמחות

מזונות / מזונות ילדים

כל ילד זכאי למזונות מהוריו. זוהי זכות בסיסית של כל ילד, בין אם נולד במסגרת נישואין ובין אם לאו.

הסמכות לדון בעניין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם שני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות הילדים. אין לבעל כל אפשרות להכריח את אשתו לדון במזונות ילדיהם בבית הדין הרבני, אפילו אם הקדים ופנה לבית הדין הרבני. מזונות ילדים נדונים בבית הדין הרבני אך ורק אם שני ההורים הסכימו לכך.

חיוב האב

החובה העיקרית של אב היא לכלכל את ילדיו. על פי הדין, אב חייב במזונות ילדיו הקטינים, אפילו אם הוא עני או נכה החי מקצבה, אפילו אם אין לו הכנסה, ואפילו אם אין הוא יכול לספק את צורכי מחייתו. חובתו כלפי ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו.

חיוב האם

חיוביה של האם פחותים. האם חייבת במזונות ילדיה רק אם ידה משגת להשתתף בצרכיהם, אחרי שסיפקה קודם את צרכיה ורק אם מוכח שהאם היא אשה אמידה ומצבה הכלכלי שפיר.

כללים לקביעת גובה דמי המזונות

מזונות ילדים נקבעים על פי צרכיו של הילד ועל פי היכולת של הוריו.

בהסכם אליו הגיעו בני זוג ביחס לגובה דמי מזונות הילדים, הקובע סכום מזונות קבוע, יהיה הסכום צמוד למדד המחירים לצרכן ויחול עד שהילד יגיע לגיל 18, מגיל 18 ועד תום שירות החובה הצבאי ישלם האב כשליש מסכום המזונות המוסכם.

יודגש, כי הסכם בין ההורים בנוגע לגובה דמי מזונות הילדים אינו מחייב את הילדים. אם לדוגמא, סכום המזונות פחות מהסכום המינימלי, יכולים הילדים לתבוע את האב להשלמת דמי המזונות.

בהעדר הסכמה, מזונותיהם של ילדים ששני הוריהם יהודיים נקבעים בבית המשפט. הדין החל הוא הדין העברי, לפיו האב לבדו חייב לשאת בתשלום כל 'צרכיהם ההכרחיים' של ילדיו, עד הגיעם לגיל 15. כל סכום מעבר ל'צרכיהם ההכרחיים', חייבים בו שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם – המדובר בצרכים 'מדין צדקה' ויש לחייב בהם את האב רק אם ידו משגת ורק אם בעבר נהגו הילדים ברמת חיים כזו.

כלומר, קיימים שני 'מעגלים' של צרכים לפיהם נקבע גובה מזונות הילדים:

מעגל “הצרכים ההכרחיים” – צרכים החיוניים לקיומם של הילדים ובלעדיהם אי אפשר להתקיים, הכוללים: מזון, הלבשה והנעלה, חלק מהוצאות החינוך, חלק מהוצאות הדיור וצרכים רפואיים, בהם נושא האב לבדו באופן מוחלט. כמו כן, חייב האב לשאת ולשלם דמי טיפול בילדים, בין שהאם מטפלת בהם בעצמה ובין שמישהו אחר מטפל בהם.

מעגל של צרכים נוספים מ”דין צדקה” בהם נושאים ההורים יחדיו: הצרכים הנוספים כוללים חוגים, שיעורים פרטיים, בילויים, ימי הולדת, חופשות, דמי כיס, צעצועים וכיו”ב.

החיוב במזונות החל על האב משתנה בהתאם לגיל הילדים

עד גיל 6, האב חייב בתשלום מלוא מזונות ילדו. החיוב אינו תלוי ביכולתו הכלכלית של האב, אלא רק בצרכי הילד.

בין הגילאים 6-15 נושא האב לבדו בצרכים ההכרחיים, אולם בצרכים שמעבר להם, נושאים האב והאם, בדרך כלל, בחלקים שווים.

מעל גיל 15 ועד גיל 18, החיוב בכל הוצאות הילד הינו 'מדין צדקה' – החיוב בתשלום מזונות ילדים חל הן על האב והן על האם בהתאם ליחס הכנסותיהם.

כושר ההשתכרות של האב

על מנת שבית המשפט יידע מה גובה ההכנסות האמיתית של כל אחד מבני הזוג ואת פוטנציאל ההשתכרות של הצדדים, חובה לצרף הן לתביעת המזונות והן לכתב ההגנה טופס הרצאת פרטים. לטופס הרצאת הפרטים יש לצרף 12 תלושי שכר אחרונים וכן לפרט את כל הנכסים וההתחייבויות של כל אחד מהצדדים.

אין בהתפטרות אב מעבודתו, כדי לפטור אותו מלשלם מזונות לילדיו.

אב שמחליט להפסיק לעבוד בעקבות הגשת תביעת מזונות כנגדו, מסתכן בכך שיחויב בתשלום מזונות בהתאם “לפוטנציאל ההשתכרות” שלו – פוטנציאל אשר ייקבע, בין היתר, על סמך הכנסתו בשנה שקדמה להגשת התביעה.

אם משכורת ה'נטו' של האב נמוכה ואינה מספיקה לתשלום מזונות לילדיו, לעיתים לא יתחשב ביהמ”ש במשכורת הנטו ויוסיף למשכורת האב גם את 'ניכוי הרשות', עבור קופות גמל, פנסיה וכיוצ”ב, וזאת לשם הערכת גובה הכנסת האב.

יודגש, כי אב שמשכורתו אינה מספיקה לתשלום מזונות לילדיו, חייב למכור את נכסיו על מנת לספק מזונות אלו.

מזונות ילדים לאחר גיל 18

מזונות ילדים משולמים עד גיל 18. יחד עם זאת, לבית המשפט לענייני משפחה זכות לחייב בתשלום מזונות ילדים גם לאחר גיל 18, בתקופת הלימודים או במהלך שירות החובה בצה”ל. גובה תשלום מזונות לאחר גיל 18 הינו בדרך כלל 1/3 מסכום המזונות ששולם עד גיל 18.

יתכן, כי בית המשפט לא יטיל חיוב מזונות בעת השירות הצבאי, אם יתרשם שמצבם הכלכלי של האב או של האם אינו מן המשופרים, או אם החייל עובד או בעל הכנסות מרכוש.

השפעת ילד מרדן על שיעור המזונות

כאשר ילד מסרב להיות בקשר עם אביו ולמרות טיפולים פסיכולוגיים ועזרה מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, מתמיד הילד בסירוב – הילד יוכרז כילד מרדן.

לעיתים, סירובו של הילד להיות בקשר עם האב נובע מהסתה גלויה או סמויה של האם – ההורה המשמורן, אולם קיימים מקרים בהם הסיבה לסירוב נובעת מהילד עצמו בצירוף אשמה תורמת של האב, שלא עשה די לחדש את הקשר עם הילד או לא ניסה לשמר את הקשר.

ההלכה קובעת, כי במקרה שילד מגלה מרדנות וסרבנות להיות בקשר עם אביו, ניתן להפחית את שיעור מזונותיו. זאת, רק כאשר ניתן להטיל ישירות על הילד את האחריות. אם האחריות לסירובו של הילד להיות בקשר עם אביו אינה באשמתו הישירה של הילד, לא יוכרז הילד כמרדן ובית המשפט לא יפחית מזונותיו. בית המשפט נוהג בזהירות ובריסון בשימוש בסנקציה זו. כאשר בית המשפט מפחית מזונות הוא פוסק סכום שיאפשר לילד להימנע מחרפת רעב, אך לא מוסיף מדיני צדקה.

פסק דין למזונות לעולם אינו סופי

פסק דין למזונות לעולם אינו פסק דין סופי וניתן לפנות לבית המשפט ולדון במזונות מחדש במקרה של שינוי נסיבות מהותי בצורכי הילד או ביכולת האב.

שינוי נסיבות מהותי יכול להיות מקרה, בו האב נישא מחדש ונולדו לו ילדים נוספים, פיטורין, התעשרות וכיוצ”ב או לחילופין מקרה בו צרכיו של הילד השתנו וגדלו (מקרה בו צרכיו של הילד קטנו באופן טבעי בשל התבגרותו לא ייחשב לשינוי נסיבות מהותי).

גם כאשר הורים הסכימו ביניהם על סכום מזונות, ניתן להגיש תביעה בשם הקטינים לקביעת מזונותיהם מחדש בבית המשפט, אף ללא שינוי נסיבות מהותי, שכן ההסכם נעשה בין ההורים והקטינים לא היו צד לו.

שינוי המגמה בבית המשפט

לאחרונה, החלה מגמה חדשה בבתי המשפט לענייני משפחה – מגמה שמטרתה שוויון בין ההורים.
בהתאם למגמה זו, יש להתחשב גם בגובה השתכרותה של האם ובפוטנציאל ההשתכרות שלה, כאשר קובעים מזונות לקטינים.

גביית מזונות

כאשר מזונות ילדים שנפסקו ע”י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני או באמצעות הסכם גירושין לא משולמים, ישנן שתי דרכים לגבייתם:

פנייה למוסד לביטוח לאומי – ניתן לגבות את מזונות הילדים שנפסקו ע”י בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, או שנקבעו בהסכם הגירושין (שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין) באמצעות פניה למוסד לביטוח לאומי, אולם לא כל אשה זכאית לפנות למוסד לביטוח לאומי ולדרוש את סכום המזונות. הדבר תלוי בגובה משכורתה.

המוסד לביטוח לאומי משלם את הסכום שנקבע בפסק הדין או בתקנות הביטוח הלאומי – הנמוך מבין השניים.

המוסד לביטוח לאומי משלם ישירות לזכאית את סכום המזונות החודשי ונוקט בהליכי הוצאה לפועל של פסק הדין במלואו כנגד החייב. אם המוסד לביטוח לאומי מצליח לגבות את מלוא סכום המזונות מהחייב, מקבלים הזכאים את ההפרש.

פניה ללשכת ההוצאה לפועל – כל אשה שבידה פסק דין למזונות ילדים או הסכם גירושין, הקובע את סכום מזונות הילדים, רשאית לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לצורך גביית המזונות וכן לנקוט הליכים כנגד החייב (כגון עיקול משכורתו, עיקול רכוש, עיכוב יציאתו מהארץ ופקודת מאסר), לצורך גביית המזונות.

חייב אשר שילם לידי האשה את סכום המזונות עבור הילדים ולמרות זאת היא מנסה לגבות ממנו כספים שלא כדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל