תחומי התמחות

מזונות / מזונות בצל מהפכת המשמורת

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 קובע כי כל אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים שלו ושל בן זוגו על פי הוראות הדין האישי שחל עליו. כלומר, בהתאם לדין הדתי הרלוונטי לדתו – כך שבין בני זוג יהודים מדובר על המשפט העברי. במידה שאין דין דתי ספציפי החל על הצדדים (לדוגמה, נישואים בין בני דתות שונות או זוגות מנועי חיתון), החוק שקובע את החובות במזונות הוא החוק לתיקון דיני המשפחה.

מזונות קטינים – מהפכה!
ההפרדה הידועה של הדין העברי הנוגע למזונות ילדים קטינים מבחין בין שלוש קבוצות גיל:
ילדים עד גיל 6 – האב חייב באופן אבסולוטי בתשלום המזונות לילדים. גיל 6 ועד גיל 15 – האב חייב לזון את ילדיו עבור צרכיהם הבסיסיים. לגבי צרכים שהינם מעבר לצרכים הבסיסיים (מזונות מדין צדקה), שהורחב ע"י תקנות חכמים עד גיל 18.

מהפכת המשמורת אשר מתרחשת בשנים האחרונות, בה בפועל מרבית המקרים הינם של משמורת משותפת שנקבעה כברירת מחדל, עוררה שינוי דרמטי בתחום המזונות –
עקרון השוויון שולט:
אם האב והאם משתכרים אותו דבר יכול ביהמ"ש במקרים מסויימים (ועשה זאת בשנה האחרונה בשורה של פסקי דין) לבטל את המזונות כליל.

יודגש כי אין הבדל מבחינת החוק בין ילד עשיר לילד עני. קרי, גם אם הילדים הורגלו לרמת חיים מסוימת שנפגעה בעקבות הסכסוך בין הוריהם, צרכים בסיסיים של ילד להורים בעלי אמצעים זהים לפי הדין העברי לצרכי ילד של הורים מחוסרי אמצעים.
למעשה מזונות במצב בו קיימים חלוקת זמני שהות נרחבת כוללי לינה באמצע השבוע, יחשבו ל'צרכים בסיסיים'. באחד מפסקי הדין שניתנו לאחרונה על ידי כב' השופט שוחט נקבע כי מזונות הכרחיים של קטין בימינו עומדים על סך של 1,300-1,400 שקלים. עם זאת, ברור כי חישוב המזונות לא חייב להיות בסכום זה וצרכי קטינים נקבעים לפי נסיבות המקרה.
להיקף המזונות ההכרחיים נוסף גם תשלום בגין מדור. כלומר, המגורים של הילדים שמחושבים בדרך כלל לפי כ-30% ממחיר שכר דירה ממוצע עבור ילד אחד, כ-40% לשני ילדים וכ-50% עבור שלושה ילדים ומעלה. ההיקפים הללו אינם מחייבים אלא מבוססים על ניתוח פסיקת בתי המשפט ותיתכן בהחלט חלוקה אחרת בהתאם לעלויות רלוונטיות ובהתאם להשתכרות הצדדים ולחלוקת זמני השהות.
כאמור בשנים האחרונות אנו רואים מגמה הולכת וגוברת של אבות המעוניינים במשמורת משותפת. קרי, הסדר משמורת שבו שני ההורים פעילים בחיי הילדים השוהים אצלם באופן שווה ולא במסגרת של צד משמורן וצד המקייםחלוקת זמני שהות. במקביל קיים דיון ציבורי רחב אודות ההשפעה שצריכה להיות למשמורת משותפת על פסיקת מזונות ילדים. זאת מן הטעם הברור שאין דין אב הפוגש את ילדיו בחלוקת זמני שהות בלבד כדין אב המקיים משמורת משותפת רחבת היקף.
המחוקק טרם נתן מענה לסוגיה האם משמורת משותפת מביאה לשינוי המסגרת המשפטית באשר לחיוב במזונות ילדים קטינים. בפסיקה ניתנה לכך התייחסות וניתן לזהות גישות שונות בפסקי דין. למשל, צמצום הביטוי "צרכים הכרחיים" לכדי הוצאות מינימום הכרחיות או קביעה שהחיוב במזונות איננו יכול להותיר את האב ללא מינימום של קיום אנושי. כמו כן הונהג מטבע לשון לפיו יש לערוך בפסיקת מזונות "איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות".
בפסק דין חשוב שניתן בנושא לאחרונה על ידי כב' השופט שוחט (1180/05/15) נקבע כי אב יחויב במחצית הסכום הדרוש לצרכי הקטינים ההכרחיים (700 ₪ במקום 1,400 ₪). פסיקה זו איננה כמובן מחייבת ומקרים שונים יכולים להביא לתוצאות שונות. כך או כך חשוב להדגיש כי העובדה שהילדים נמצאים תחת משמורת משותפת איננה פוטרת את האב מתשלום מזונות כאשר קיים פער בהשתכרות בינו ובין האם, אלא רק יכולה להפחית את השיעור.
עוד נקבע כי גם אם האם אינה משלמת מדור (שכ"ד או משכנתא) ניתן לחייב במדור והחיוב אינו פוסק, כב' הש' שוחט קורא לזה "מדור רעיוני".

שינוי פסק דין למזונות
פסק דין למזונות ילדים הוא מצד אחד פסק דין סופי וחלוט ומצד שני פסק דין שניתן תוך ניסיון לצפות פני עתיד. החוק מתיר פתח קטן ומאפשר שינוי פסק דין למזונות אם חל "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק זאת. למשל, קריסה כלכלית של האב שגרמה לכך שתשלום המזונות יפיל אותו לכדי פת לחם, סרבנות קיצונית מצד הילדים להיפגש עם האב או מעבר למשמורת משותפת. מנגד ניתן גם לבקש להגדיל את שיעור המזונות בנסיבות כמו אי קיום חלוקת זמני שהות מצד האב, עלייה משמעותית ביכולת ההכנסה של האב וכדומה. המקרה נבחן לגופו כאשר בית המשפט יכיר בשינוי נסיבות מהותי רק אם יוכח שלא היה ניתן לצפות את השינוי במועד בו נקבע פסק הדין למזונות.