מן הבלוג
יישוב סכסוכים בעידן של חוסר ודאות 31/01/2016 דהמארקר
מאת: עו”ד איימי בכור בוני
אני רוצה להציג בפניכם דרך חדשה שעוזרת לפתרון סכסוכים, מורכבים וקשים ככל שיהיו, עסקיים או משפחתיים – mindfulness או בעברית תקנית: “קשיבות”.
כמה פעמים קרה לכם שאתם נמצאים במקום מסוים, הרצאה, פגישה עם יותר מאדם אחד, אבל הראש שלכם במקום אחר לגמרי, אולי במייל או במשימה הבאה, אבל לא שם, בהרצאה או בפגישה או בארוחה. ההרצאה נגמרת ואתם חוזרים למציאות ולא ממש יודעים להגיד לגמרי מה היה שם. המוח היה במקום אחר.
ד”ר ג’ון קאבאט-זין, האיש שהנגיש למערב תורות מזרחיות עתיקות יומין כמו בודהיזם והמציא את הקשיבות, מלמד אותנו שקשיבות היא בסך הכל להיות נוכחים. כאן ועכשיו, רגע אחר רגע. נשמע קל? זה לא! לא בעידן שלנו, אך כשמתרגלים קשיבות, היא הופכת כלי שאין שני לו, ומאפשרת שינוי אמיתי בכל תחומי החיים.
מספר מחקרים מדעיים שנערכו גילו כי לקשיבות יעילות טיפולית עצומה. חלק מהמחקרים מוכיחים כי לקשיבות השפעה ממשית על מבנה המוח. תרגול קשיבות ומדיטציה מובילים לחיזוק המערכת החיסונית, שיפור במצבי דיכאון, סרטן, בעיות פסיכוסומטיות והיא גם יעילה מאד בטיפול בחרדות. למעשה השינוי במוח מוביל לכך שלאדם יש אפשרות לשלוט טוב יותר על התנהגותו והשפעה הישירה היא בהפחתת לחץ וחרדה.
מאחר ובשנים האחרונות, השיטה מסייעת לכל כך הרבה אנשים בעולם להשיג את מטרותיהם הטיפוליות (חרדה ודיכאון הפכו להיות נחלת רבים, ויש אומרים שדיכאון הוא המחלה של העידן שלנו) ועוזר בחיי היום יום להפחתת לחץ והתמודדות עם ריבוי המטלות ביום יום שלנו, הצליחה הקשיבות לסחוף אחריה את העולם העסקי בארה”ב.
חברות ענק החלו לספק לעובדים שלהם תרגילי/ אימוני קשיבות בעבודה. רבים פינו זמנים קבועים למדיטציות המוניות כחלק מהיום יום ועל מנת לשפר את תפוקתם של העובדים ולהפחית תסמיני לחץ וחרדה (קיימות על כך ביקורות קשות מהמזרח כי קשיבות היא דרך חיים ולא “חלון” בעבודה, אך עובדה זו לא מפריעה לחברות להמשיך ולראות תוצאות חיוביות מתרגול השיטה).
כידוע, עימות, במיוחד בהליך משפטי, המתנהל עקב סכסוך הינו מחולל, לחץ, חרדה ומהווה טריגר למצבים נפשיים קשים, שגורמים לעיתים לנזקים אישיים ורגשיים. גם הגישור וגם הקשיבות מטרתם להפחית את “הדרמה” להיות כאן ועכשיו, מבלי להעצים את הסכסוך או את החרדה. גם הגישור וגם הקשיבות הינם בעלי גישה פרגמטית לחיים.
גישור באמצעות קשיבות דורש מהצדדים להגיע לחדר הגישור כשהם מוכנים לקיים דיאלוג אחר. המגשר כמובן צריך להיות בעל הכשרה מתאימה בתחום ה mindfulness ולא רק משפטן.
המטרה היא פשרה והדרך, היא באמצעות תרגול של קשיבות המלמד אותנו להתרכז, לנשום, לחוות להיות כאן ועכשיו, בסיטואציה כמו שהיא, בממדיה האמיתיים. תוך שרטוט הגבולות והאינטרסים של כל צד ללא תוספות.
הגישור באמצעות קשיבות לא רק משפר את הסיכוי להגיע להסכם, אלה מאפשר לעשות זאת כך שהצדדים יחושו טוב יותר, ואולי ירוויחו שיעור לחיים. באמצעות חוויה כמעט טיפולית, המתאימה למעשה לסכסוכים מורכבים בין אנשים אשר להם מערכת יחסים סבוכה, שותפים עסקיים או בני זוג, סכסוכי משפחה למיניהם וכדומה. המטרה תהא לסיים את הסכסוך בגישור במינימום פגיעה או נזק למערכת היחסים.
כשמדובר בסכסוך גירושין ברור שכדאי שהסכסוך יגמר בגישור לטובת המשך הקשר הקיים באופן טבעי מעצם קיומם של ילדים משותפים.
גישורים נראים אותו דבר כבר שנים רבות. הקשיבות היא כלי חדש בארגז הכלים של יישוב הסכסוכים. למעשה הקשיבות מחבקת את אי הודאות, ומאפשרת להיות בתוך תהליך שתוצאותיו לא ודאיות בלי לסבול מתופעות הלוואי של חוסר ודאות- חרדות, לחץ, פחד. ובכך מאפשרת גישור שהינו תהליך לא ודאי בתוצאותיו, ללא תופעות הלוואי של חרדה לחץ, פחד איום.
הקשיבות מאפשרת לצדדים להתמודד עם קונפליקט בעצימות גבוהה, בגישור, ללא הליך משפטי קשה, כאן ועכשיו, אולי ללא ודאות בהצלחתו, אך גם ללא החרדה והתחושות הקשות הנלוות להליך משפטי או גישור רגיל.
הכותבת היא בעלת חברת עורכי הדין איימי בכור-בוני ושות’