חלוקת רכוש
על יחסי הממון של זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 חלה ‘חזקת השיתוף’ הקובעת, כי כל הרכוש שנצבר ע”י מי מבני הזוג במהלך החיים המשותפים של בני הזוג הינו רכוש משותף לשני בני הזוג, ללא קשר לאופן רישומו, אלא אם הוכחה כוונה להפרדה בנכסים. בן הזוג שטוען להעדר שיתוף – עליו נטל ההוכחה.
על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974 חלות הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, הקובע כי כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין הינו רכוש משותף, אלא אם קיים הסכם ממון הקובע אחרת.
הרכוש המשותף כולל את הבית, כלי הרכב, חשבונות הבנק, החסכונות משותפים וכיו”צב. במסגרת הרכוש המשותף נכללות גם כל הזכויות הפנסיוניות שנצברו ע”י בני הזוג ביחד ולחוד כגון: קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה, פיצויי פיטורין, תכניות חסכון, ביטוחי חיים ורכוש עסקי כגון: חברות, ניירות ערך, אופציות, אג”חים, מקרקעין וכדומה.
רכוש מלפני הנישואין, ירושות ומתנות מבני משפחה (שהתקבלו לפני או במהלך החיים המשותפים), שלא נעשה בהם שימוש משותף, אינם נכללים בגדר הנכסים המתחלקים בין בני זוג. אולם במקרים בהם ניתן להוכיח באופן ברור כוונת שיתוף, יחול שיתוף גם על נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין וכן במתנות או ירושות.
הפסיקה קובעת, כי כשם שהזכויות מתחלקות בין בני הזוג, כך גם החובות שנצברו במהלך הנישואין הינם חובות משותפים, אלא אם מדובר בחובות אישיים שנוצרו ללא ידיעת והסכמת בן הזוג האחר או חובות שלא נוצרו בדרך הרגילה ולא ניתן לשייכם לתא המשפחתי, כגון חובות בשל הימורים. בן הזוג הטוען כי החוב אינו במסגרת החובות המשותפים, נטל ההוכחה מוטל עליו.
לצורך חלוקת הרכוש שנצבר במהלך הנישואין ונרשם על שם אחד מבני הזוג, נערך “איזון משאבים”, במסגרתו נערכת חלוקה שווה של כלל החובות והזכויות שנצברו לבני הזוג במהלך חייהם המשותפים.
מועד “איזון המשאבים” אצל בני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון הינו במועד פקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות של אחד מבני הזוג, או, בתנאים מסוימים, כ-9 חודשים לאחר הגשת תביעה רכושית, אלא אם יש הסכם ממון הקובע מועד אחר לחלוקה.
בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974 תחול עליהם, כאמור, חזקת השיתוף והם יוכלו לחלק את הרכוש המשותף בכל עת, גם טרם פקיעת הנישואין.
יחד עם זאת, רכוש הרשום על שם שני בני הזוג, כגון דירת מגורים, ניתן לחלוקה בכל עת, ללא קשר לפקיעת הנישואין.
נושא חלוקת הרכוש הינו בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הערכאה בפניה יתקיימו ההליכים היא זו בה הוגשה תביעה ראשונה.