מן הבלוג

חלוקת זמני שהות תינוק

חלוקת זמני שהות לתינוק- חזקת הגיל הרך

כמו בשאר הנושאים הקשורים לחלוקת זמני שהות, גם חלוקת זמני שהות לתינוק עוברים בשנים האחרונות שינויים בשל מגמת התחזקות הקשר עם האב והשותפות ההורית. מרחב השיקול של השופטים כיום הינו רחב יותר, ולמעשה אין פסק דין המחייב אותם וכל מקרה נבחן לגופו. יחד עם זאת, כמובן שטובת הילד וצרכיו הייחודיים בגילאים אלו מהווים חלק משמעותי בשיקולים, כאשר הקשר עם האם עדיין נחשב מהותי וחשוב.

דברו איתנו

03-5469118phoneבמיילpencil

מהם חלוקת זמני שהות?

המונח הסדרי ראייה, שנקרא כיום "חלוקת זמני שהות", מתייחס אל הזמנים בהם שוהה ההורה שאינו הורה משמורן עם ילדיו. כידוע, כחלק מהליך הגירושין קובע בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני את ההורה שאצלו קיימת משמורת עיקרית (אלא אם מדובר במשמורת משותפת). המשמעות היא שביתו של ההורה המשמורן יהיה הבית העיקרי של הילדים ומטבע הדברים הוא ייטול חלק גדול יותר בגידולם, הגם שהזכות, האחריות והחובה לכך ממשיכות להיות גם של ההורה שאינו משמורן.

למעשה חלוקת זמני שהות נועדו לשמור על זכותו של ההורה השני לקשרים טובים עם ילדיו, כאשר בזמני השהות הוא נפגש עם הילדים, מארח אותם בביתו, מבלה עימם וכן הלאה. הסדרים אלו יכולים להיקבע בהסכם גירושין, בהחלטת בית המשפט או בית הדין הרבני, וזאת בהתחשב בהיבטים של מסוגלות הורית, בקשר שבין ההורים, בנושאים טכניים שונים ובעיקר בטובת הילדים.

זמני השהות יכולים להשתנות ממקרה למקרה, אולם ההסדרים "הקלאסיים" הם שני ביקורים של הילדים באמצע השבוע בשעות קבועות אחר הצהריים (עם לינה או ללא), וכל סוף שבוע שני. יחד עם זאת, קיימים סייגים הקשורים לגיל הילדים, כך שחלוקת זמני שהות לתינוק אינם זהים להסדרים הנקבעים לילד בן 4 או 5 ובוודאי לא מעל גיל 6 – אז מסתיימת חזקת הגיל הרך.

חלוקת זמני שהות תינוק

מהי חזקת הגיל הרך?

חלוקת זמני שהות לתינוק קשורים הדוקות אל "חזקת הגיל הרך", כלל משפטי המופיע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע כי ילדים מתחת גיל 6 שנים יימסרו למשמורת האם במידה וההורים לא הסכימו ביניהם בסוגיית המשמורת. מאחורי הכלל עומדים מחקרים, תיאוריות וטיעונים מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, לפיהם טובת הילד היא להיות בחזקת אימו בגילאים רכים. כלל זה היווה כלל מנחה לאורך שנים רבות, אך בעת האחרונה מנשבות רוחות אחרות וניתנת חשיבות גדולה בהרבה למקומו של האב בחיי הילדים ובהתפתחותם הרגשית. על כן, ניכר שינוי מהותי בהתייחסות בתי משפט לענייני משפחה גם לכל נושא חזקת הגיל הרך, 'וועדת שניט' אף המליצה לבטל את הכלל ולבחון כל מקרה לגופו לפי טובת הילד. כיום אנו בהחלט עדים לפסיקות הסותרות את חזקת הגיל הרך, הגם שכלל זה עדיין תקף ומנחה את הדיונים.

 

המורכבות של חלוקת זמני שהות לתינוק

אם העיקרון שמאחורי חזקת הגיל הרך תופס לגבי ילדים, בוודאי שהוא נכון עבור חלוקת זמני שהות לתינוק. זאת למשל לאור הצורך בהנקה, הקשר הסימביוטי עם האם לפי תיאוריות פסיכולוגיות מובילות, הקושי בטלטול התינוק מבית לבית באופן תכוף, וכן הלאה. על כן, לאורך השנים נקבעו חלוקת זמני שהות מקובלים לתינוק כך שההורה שאינו משמורן (הלכה למעשה, האב), יראה אותו פעמיים באמצע השבוע כשעתיים – שלוש שעות בכל פעם, ואם מדובר בפעוט מעל גיל שנתיים וחצי ניתן היה לראותו כארבע שעות.

יחד עם זאת, גם ההתייחסות אל חלוקת זמני שהות תינוקות השתנתה באופן מהותי עקב שינויים חברתיים, תרבותיים, מגדריים ובמבנה ותפקוד התא המשפחתי. כיום ברורה יותר חשיבות הקשר של התינוק עם האב ומקומו בחיי הילד גם בגילאים הרכים ביותר, והדבר בהחלט ניכר בהתייחסות ובפסקי דין שנתנו בתי המשפט.

למעשה, ניתן לומר שנכון להיום כבר אין חלוקת זמני שהות מקובלים לתינוק ואין פסק דין המחייב באופן גורף את השופטים. אמנם, ככל שגילו של התינוק צעיר יותר כך ההסדרים נוטים להיות קשיחים מבחינת זמני השהות של האב, אולם קיים מרחב גדול לשיקול ובחינה מצד בית המשפט, ובהחלט קיימות פסיקות המתייחסות לנושא באופן שוויוני יותר, אפילו החלטות שוויוניות לגמרי לגבי פעוטות.

 

כיצד נקבעים חלוקת זמני שהות לתינוק?

חלוקת זמני שהות תינוק יכולים להיקבע על ידי ההורים בהסכם חלוקת זמני שהות או בהחלטה שיפוטית, כאשר ההחלטה אינה נלקחת בקלות ומתחשבת בשורה ארוכה של שיקולים. בין היתר נבחנת המסוגלות ההורית של האב בהתאם לתסקירים של אנשי המקצוע: יכולתו להיות פנוי לטיפול קרוב ומתמיד בתינוק, היותו שותף לטיפול בתינוק מאז הפרידה, וניסיונו בטיפול בילדיו הקודמים. זאת לצד היבטים שאינם קשורים אך ורק אל האב כגון מצב בריאות או צורך מיוחד של התינוק, טיב הפרידה בין בני הזוג ויכולתם לשתף פעולה ולשמור על תקשורת תקינה, קרבת מקום המגורים ועוד.

היבטים אלו ונוספים ישפיעו על חלוקת זמני שהות לתינוק, שכאמור יכולים להשתנות ממקרה למקרה ומשופט לשופט. כך למשל, ייתכן וייקבעו חלוקת זמני שהות מקובלים לתינוק של כ- 3 שעות בשני ימים בשבוע, אך ייתכן גם שהשעות והימים יורחבו ולא פעם נקבעים זמני שהות מורחבים הכוללים לינה אצל האב. יחד עם זאת, במידה והתינוק עדיין יונק יטה בית המשפט להשאיר את התינוק יותר בחזקה בלעדית של האם, וככל שהוא גדל כך הנטייה היא להרחיב את חלוקת זמני שהות – אפילו לרמה שוויונית.

משרד עורכי הדין איימי בכור-בוני ושות' הינו משרד המתמחה בענייני המעמד האישי, גירושין, נישואין, צוואות וירושות. המשרד מדורג ע"י חברת  ‏Dun & Bradstreet כאחד המשרדים הידועים והמובילים בתחום דיני המשפחה. לקבלת פרטים נוספים בטלפון, צרו קשר ב – 03-5469118