בכל מקרה של נישואים מעורבים, על מנת לסיים את הנישואים יהא על בני הזוג לעבור הליך של התרת נישואין.
נישואין מעורבים הם נישואין בהם בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות, או אינם משתייכים לעדה דתית מוכרת בישראל. על זוגות מעורבים המעוניינים להתגרש, חל חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ”ט – 1969.
ההבדל בין התרת נישואין לגירושין
התרת נישואין הינה גירושין, או ביטול הנישואין, או הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, בעוד שגירושין הם ביטול נישואין, אך לא הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם.
הליך התרת הנישואין
כאשר אחד מבני הזוג הוא יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת העדות הנוצריות המקיימות בישראל בית דין דתי, או כאשר התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית מוכרת בישראל, או כאשר שני בני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להתרת הנישואין. סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה יפנה בכתב לראש בית הדין הנוגע בדבר, על מנת שיקבע האם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן (במידה ובני הזוג הם בני דתות מוכרות שונות, תישלח פניה לכל אחד מראשי בתי הדין הנוגעים בדבר).
בית הדין אשר קיבל פנייה לבחון האם יש צורך בגירושין, ימסור לבית המשפט לענייני משפחה בתוך שלושה חודשים מיום משלוח הפניה, את קביעתו. סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של שלושה חודשים.
אם קבע ראש בית הדין כי יש צורך בגירושין, יעביר בית המשפט את הבקשה להתרת נישואין לבית הדין הדתי. ההעברה לבית הדין אינה מקנה לבית הדין הדתי סמכות בעניינים הכרוכים בגירושין.
אם קבע ראש בית הדין כי אין צורך בגירושין, או כי הדין אינו מאפשר גירושין, או שלא נמסרה קביעתו של בית הדין תוך שלושה חודשים והמועד למסירתה לא הוארך, או שחלפה התקופה שניתנה כארכה, ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין.
נשיא בית המשפט העליון רשאי, לבקשת בעל דין או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי סמכות השיפוט בבקשה מסוימת להתרת נישואין תהיה לבית המשפט או לבית דין דתי אחר, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.